טריפ של אמת - Power To The People‏‏
  www.shabtay-av.co.il
זעקת השכמה Shabtay Av
יום ו', ו’ בטבת תשע”ט
    חינוך ביתי  |  כתות וכישוף  |  סוכני כאוס  |  פרוייקט חמיש  |  פשעי ממסד  |  בריאות וחיסונים  |  מאמרים  |  NWO  |  קנביס רפואי  |  מוזיקה  
סיפורו של הרב יעקב ששפורטש, ברי חמיש של המאה ה 17, הרב אנטלמן של ימי הביניים,האדם הראשון שזיהה את סכנת השבתאות, ואת הרצון השבתאי ליצור דת עולמית חדשה שתבוא במקום היהדות, רצון שקיים עד עצם היום הזה עם רצונם של הרוטשילדים השבתאים ליצור סדר עולמי חדש.
02:54 (19/05/17) Shabtay Av

*YouTube:vWMxHBuuP6U* ברי חמיש מספר לנו על בני השטן מגרמניה כחלק מתכנית שעוסקת בקנונייה השבתאית, הרצאה באנגלית של חמיש מתחילה בדקה 19.55 הרב יעקב ששפורטש {1610-1698} מתנגדה העיקרי של התנועה המשיחית שהתגבשה סביב דמותו של ש"ץ {שבתאי צבי} בשנות השישים של המאה ה 17. ששפורטש נולד בצפון אפריקה ושימש רב בקהילות ספרדיות אחדות במערב אירופה. בעת התלקחות הלהט השבתאי הוא חי בהמבורג כאדם פרטי. אוסף מכתביו ותיאוריו המתייחסים לתקופה שקדמה להתאסלמותו של ש"ץ ומיד לאחריה, "ציצת נובל צבי", הוא עדיין מקור חשוב מאין כמוהו לניתוח השלבים הראשונים של השבתאות. כל חייו נאבק ששפורטש מול השבתאות לבדו, התנגדותו הגלויה לש"ץ בימי השיא של תנועתו לא הוסיפה לו אהדה רבה מצד יהודי המבורג ואולי אף סיכנה את חייו. "ציצת נובל צבי" הוכן לפרסום אך נותר בצורת כתב יד. בשנת 1737 הוציא בנו של ששפורטש מהדורה מקוצרת של היצירה הגדולה של אביו, אבל מנהיגי הקהילה שביקשו להשכיח את מעורבות משפחותיהם בלהט השבתאי שישים שנה קודם לכן, הורו להחרים ולהשמיד את המהדורה כולה. חוקרים מדגישים כי ששפורטש תקף את שבתי צבי הרבה לפני התאסלמותו, והתמקד לאו דווקא בהתלהבות המשיחית כשלעצמה, הוא הכריז מפורשות כי יהיה מוכן לקבל את שבתי צבי כמשיח אם הלה ימלא אחר הקריטריונים המסורתיים של המשיחות. הכוח המניע של הפולמוס היה העובדה ששבתי צבי חילל בשיטתיות את עקרונות ההלכה. מאט גולדיש סבור כי ששפורטש התנגד לעלייתה של הנבואה הבלתי מוסמכת כמקור ללגיטימיות דתית שאינה תלויה בממסד הרבני ואפילו עוינת כלפיו. לפיכך השבתאות בעיני ששפורטש הייתה רק פרק נוסף במתקפה המתמשכת על המסורת התלמודית והסמכות הרבנית, ואחרי התאסלמותו של ש"ץ איבד הרב במידה רבה את העניין בתנועה, הואיל והטוען למשיחות לא היה עוד יהודי, יומרותיו איבדו כל משמעות לגבי היהודים והיהדות. הרב יעקב ששפורטש 1610 - 1698 ששפורטש נדהם בהחלט מהאנטינומיזם של ש"ץ והוטרד מניסיונם של נביאים פופולאריים לערער את מעמדם של רבנים, אך נדמה לי שחששותיו האמתיים נבעו ממקור אחר. בעמודי הפתיחה של "ציצית נובל צבי" מצטט ששפורטש באהדה את מורו של שבתי צבי בצעירותו, הרב יוסף איסקפה, שהכריז, כעשרים שנה לפני התאסלמות תלמידו, כי כל הקודם בו זכה לפי שעתיד להחטיא את הרבים ולעשות אמונה חדשה. במכתב לאחד ממאמיניו, רבי יצחק נהר {שנכתב אף הוא לפני התאסלמותו של ש"ץ}, מציין ששפורטש כי המקבל את יומרותיו המשיחיות של ש"ץ נוטל על עצמו תורה חדשה וזונח את אמונתו הישנה. ביולי 1666 {ש"ץ התאסלם בספטמבר 1666} כתב ששפורטש כי בשל התסיסה סביב ש"ץ הוא חרד לעתיד שלא תעשה תורתנו כשתי תורות. בערך באותם ימים כתב ששפורטש לרבה של וינה: "ובין כה וכה נעשית תורתנו כשתי תורות ויחלק העם לשניים, וכך התחילה אמונת אש"ם שש"י {כינוי לישו} ביד חבריו". שבתאי צבי, פתאום קם אדם ומחליט שהוא המשיח בספטמבר 1666 כשהגיעה הידיעה כי שבתי צבי קבע חגים חדשים וביטל את הצומות המסורתיים,שב ששפורטש וביטא את חששו כי: "דת אלקי"נו המתחלת להתמוטט או להיעקר לגמרי בקבוע תורה חדשה אשר לא כתורתנו, ולא די שקיבלו עליהם {כמשיח} איש נוכרי, זה המשיח רוצה לעשות תורה חדשה כישו הנוצרי". בעקבות התאסלמותו של ש"ץ טען ששפורט "כי התבטאויותיו האחרונות של נתן העזתי הבהירו לחכמים סוף סוף כי כוונתו מתחילה לא הייתה כי אם להניא את ישראל אחרי הבעלים ולעשות להם תורה חדשה". וכך מסכם ששפורטש את תפיסת השבתאות שלו, "וכמדומה לי שזאת תחילת אפיקורסות בישראל ויסוד לתורה חדשה ואמונה אחרת כמו שאירע בימי אותו האיש {ישו}, ולזה היה צריך שכל החכמים שבכל עיר ועיר ובהסכמת כולם יתאזרו בכוח ולרדוף למחזיקים באפיקורסות כזו". יש חשיבות לעובדה ששפורטש מכנה את השבתאות בשם אפיקורסות ולא מינות. הספרות הרבנית נהגה להשתמש בשני המושגים כאחד באופן בלתי מדויק או אפילו לחלופין, אך המובן העקרוני של כל אחד מהם שונה. אפיקורס בעל כורחי המונח אפיקורסות שמקורו במונח אפיקוריאניזם, אינו מלמד על סטייה מעקרונות תאולוגיים ספציפיים בדת היהודית אלא על דחייה גמורה של דת ההתגלות בשילוב עם זלזול בסמכות שדתית. התלמוד מגדיר את האפיקורס כזה "האומר אין תורה מין השמים" וכ "זה המבזה ת"ח " {תלמוד חכמים} גולדיש מציין כי הדבר שהפעיל את פעמוני האזעקה אצל ששפורטש היה העיקרון שנתן העזתי ניסח, שבידי המשיח הזכות והכוח לשפוט את כל בני האדם וליצור תורה חדשה. גולדיש פירש התבטאות זו כמרידה במוסדות הרשמיים של הרבנות וכניסיון לשנות את סמכות המסורת הרבנית מין הקצה אל הקצה. ייתכן כי כך ראו השבתאים את עצמם, מאחורי המליצות, דיבורו השבתאים על כך שהתורה החדשה והנבואות החדשות הנן כתורת משה, ונועדו פשוט להדגיש את מעמדו הנעלה של נתן כאדם שזכה להתגלות ישירה, ללא תיווך רבנים. חסידיו ראו בש"ץ את הגשמתן של הבטחות הגאולה המסורתיות, את עצמם הם ראו לא כמייסדיה של דת חדשה לחלוטין, אלא כיהודים נאמנים המבקשים לחדש את היהדות מבפנים. ששפורטש,לעומתם, התייחס באופן מילולי לרעיונות בדבר תורה חדשה. השבתאות לא הייתה בעיניו בעיה הלכתית גרדא, שאפשר למצוא לה פתרון בהחלטה משפטית, וגם לא סטייה תיאולוגית שאפשר לסתור אותה בטיעון ספקולטיבי. זאת לא הייתה מינות שקראה תיגר על עיקרים מסוימים באמונה היהודית אלא שסע שאיים על אחדות היהדות כולה, שסע שעלול להביא לפיצול בעם היהודי ולכינונה של דת חדשה לחלוטין, בהקשר זה לובשות ההערות על ישו והנצרות הפזורות בדברי ששפורטש חשיבות מיוחדת. נתן העזתי, יד ימינו של שבתאי צבי הרב לא היה מודאג מהשפעות נוצריות על היהדות בעקבות התיאוסופיה של ש"ץ, וגם לא מהלהט המשיחי שעלול לשחק לידיהם של הכמרים הקתולים. הנצרות בת זמנו עניינה אותו מעט מאוד, אם בכלל, למעשה, כל אזכורי הנצרות ב"ציצת נובל צבי" אינם מתייחסים לכנסייה של המאה ה 17 ולכוהניה, אלא לכת היהודית הקדומה שהסיטה כמה יהודים מדרך הישר. עוד לפני התאסלמותו של ש"ץ צפה ששפורטש את הסכנה שהשבתאות תהפוך לדת חדשה, נפרדת מהיהדות, כמו הנצרות הקדומה. הוא ביטא את תקוותו שחכמי היהודים יצליחו לעשות עתה מה שלא השכילו לעשות מול ישו, לגדוע את האמונה החדשה באבה. בהקשר זה הזכיר ששפורטש את סמליות הערב רב כפי שנאמר במבוא, אמירתו של נתן העזתי שמכחישי משיחיותו של ש"ץ הם צאצאי הערב רב מצאה לה אוזן קשבת והתקבלה על דעת חסידיו. ששפורטש הכיר את דברי נתן על חסרי האמונה שמקורם בערב רב, ויהי כמצחק. הושע ננטאווא שבתאי שכיהן כרב באלכסנדריה טען כי דחיית ש"ץ כמוה כדחיית תורת משה ורעיון תחיית המתים. בכך יצר גם הוא זיקה בין דחיית המשיח ובין סמל הערב רב. ערב רב, בוני עגל הזהב, מחריבי המוסר העולמי שבתאי הוא שמו העברי של כוכב הלכת סטורן, והמסורת היהודית הרבתה לקשר את ממשלת שבתאי {מיצובו האסטרולוגי הגבוה של סטורן} עם הופעת המשיח. במאמר מרתק טוען טען משה אידל כי התפרצות המשיחית במאה ה 17 חבה חלק גדול מכוחה להשערות מסוג זה. יומרותיו המשיחיות של ש"ץ הצעיר עוצבו בכוח המודעות העמוקהלמשמעות האסטרולוגית של שמו, והקשר שבין כוכב הלכת וביןביאת המשיח היה בעל חשיבות רבה ביותר לו עצמו, לחסידיוולמשקיפים רבים בני זמנו. ברור ששפורטש הכיר היטב את הפירושים האסטרולוגים על הופעת השבתאות, במכתב לרב רפאל סופינו הוא ציין כי: " ולא סגי בקיום משיחותו על ידי חכמי האומות ותכניהם כאשר אמרת שראו אור כוכב שבתא"י מאיר ומזהיר וסימן הוא לישועה, וקשר בין התחדשות הטענות המשיחיות בקרב היהודים ובין עלייתו של כוכב המורה דם, הלא הוא שבתאי-סטורן". בהקשר זה, בחירתו של ששפורטש במובאה מתוך הזוהר הקושרת את הסמליות של כוכב הלכת עם סמליות הערב רב היא הברקה פרשנית, היא מסתמכת על פרשנויות שבתאיות נפרדות קודמות של שני המוטיבים, ובאמצעות חיבורם הופכת את משמעויותיהם. עלייתו של כוכב הלכת שבתאי אכן קשורה לעלייתו של ש"ץ, אלא שהיא מסמלת את תחילת שלטונו של הערב רב ולא את ביאת המשיח, הערב רב אינם הרבנים שהתנגדו לש"ץ, כפי שהציג זאת נתן העזתי, אלא השבתאים עצמם. שבתאי הוא שמי, אבל משיח אינני מה שמעניין עוד יותר הוא מה שששפורטש השמיט מתוך הקטע שציטט. במהדורות המודפסות יותר של הזוהר, הכלבים והחמורים המתים הנזרקים לאשפה מושווים שם לבני עשיו וישמעאל, הנוצרים והמוסלמים, בהתאמה. כמה מהדורות בכתבי יד זיהו במפורש את הכלב המת עם ישו ואת החמור המת עם מוחמד. התפישה האסטרולוגית המקבילה את עליית השבתאות ללידתה של הנצרות חוזקה בזכות מושג "הדיבוק הגדול", החיבור בין כוכבי הלכת שבתאי וצדק. האסטרולוגיה, הן היהודית והן הנוצרית, הרבתה לפרש את החיבור הזה כרגע הולדתה של דת חדשה, כוכב בית לחם נתפש כרגע של חיבור כזה, והיו אסטרולוגים שיצרו זיקה בין ההתבטאויות המשיחיות של ש"ץ ובין החיבור הגדול שהתרחש בנובמבר 1648. אמנם ששפורטש אינו מזכיר חיבור זה במפורש, אבל הוא יוצר זיקה בין עלייתו של כוכב הלכת שבתאי ובין עליית הסכנה לשסע עמוק בתוך העם היהודי. פרשנות זו, מרתקת ככל שתהיה כתפישה אינטלקטואלית, הייתה רדיקלית מדי בעיני הרבנים האחרים. הכתבים האנטי שבתאים הבאים שפרסמו רבנים השתמשו בצורה הספרותית של "ציצת נובל צבי" {אוסף מכתבים, עדויות מכלי ראשון ופרשנות פולמוסית} כאב טיפוס ושאלו מכתיבתו של ששפורטש מוטיבים ספציפיים רבים, אבל נמנעו ברובם מלקבל את מסקנותיו. הרב ששפורטש כמו גם הרב אנטלמן, הקדימו את זמנם המשגת השבתאות כדת חדשה אצל ששפורטש לא זכתה להמשך ישיר. בספר האנטי שבתאי החשוב ביותר של ראשית המאה ה 18, "שבר פושעים" מאת משה חגיז {1714} נזכרים רק פעם אחת הערב רב ופעם אחת יסודה של דת חדשה, ושני המושגים מוצגים בצורה שטחית כדי להתאים לטענה. כמו כן אין בו כל אזכור לששפורטש. ..... סיפורו של הרב יעקב ששפורטש לקוח מתוך ספר המחקר "ערב רב, פנים וחוץ בוויכוח הפרנקיסטי" שנכתב על ידי פאבל מצייקו ויצא לאור בשנת 2016. המידע בספר אומת על ידי ממקורות נוספים. קריאת הספר מומלצת למעוניינים להבין את מקור הסכסוך שהתחיל כסכסוך פנים יהודי הפך לסכסוך כלל עולמי ומוביל את עולמנו לקראת השמדה עצמית. האחד שלא ישנן את העבר, לא יזכה בהבנת ההווה, ובטח שלא יבין מה יפגע בו בעתיד זעקת השכמה Shabtay Av טריפ של אמת Power To The People‏‏ מוגש מטעם זעקת השכמה Shabtay Av כשירות לציבור למען ניצחון האור על החושך כל הזכויות שמורות *YouTube:9E7-9bkZGw8*

 
 
18:40 (23/09/18)
13:08 (15/09/18)
13:07 (26/08/18)
17:55 (18/08/18)
06:34 (18/08/18)
21:05 (16/08/18)
20:05 (16/08/18)
18:50 (06/07/18)
06:16 (11/06/18)
02:21 (05/06/18)
.
הגיגיי
פרופיל אישי