טריפ של אמת - Power To The People‏‏
  www.shabtay-av.co.il
זעקת השכמה Shabtay Av
יום ד', ז’ בתמוז תשע”ח
    חינוך ביתי  |  כתות וכישוף  |  סוכני כאוס  |  פרוייקט חמיש  |  פשעי ממסד  |  בריאות וחיסונים  |  מאמרים  |  NWO  |  קנביס רפואי  |  מוזיקה  
לאור הבורות הרבה בה אני נתקל, בקשר לחינוך, {חינוך ביתי, חינוך ממסדי או חינוך בכלל} ובכל מיני קושיות שעולות בפני ע"י סוגים שונים של אנשים {כולל מקורבים} שנובעות בעיקר משטיפת מוח ממסדית, שטיפת מוח חברתית וכל מיני פחדים וחששות לא לנו. לאור זה שאני נאלץ כל פעם מחדש לנסות ולהסביר את משנתי, וכאשר זה מתרחש על פלטפורמת הפייסבוק זה די מעייף, לשפוך המון מלל כל פעם מחדש על אותם שאלות בנאליות שעולות כל פעם מחדש. {מילא והיו שאלות מאתגרות}, לאור כל זאת החלטתי אחת ולתמיד לכתוב את משנתי לגידול ילדיי. משנתו של Shabtay Av , ככה בקצרה ועל רגל אחת, בכדי שתצא כתבה ולא ייכתב ספר על פניה. בתמונה, יהלי ואדן, הפרוייקט הכי חשוב שלקחתי על עצמי בחיי הלא קצרים.
23:12 (26/05/17) Shabtay Av

בקטנה רקע על עצמי: אני Shabtay Av חי את שנתי ה 50 על פני כדור הארץ, אני חי בזוגיות מושלמת כבר קרוב ל-20 שנים ואב לשני ילדים, יהלי בן 4.5 שנים ואדן בן החודשיים וחצי {מתנת היובל שלי} הפכתי לאבא לראשונה חודשיים בדיוק לפני גיל 45. ההחלטה להפוך לאב בגיל הזה נבעה מבחירה ולא מקושי. עברתי הרבה בחיי הלא קצרים, מחציתם עם האישה שלצידי, אם שני בניי. היינו למעלה, היינו למטה, ואז שוב למעלה ואז שוב למטה, הטלטלה הרגילה של החיים. היה לנו עסק שהקמנו מאפס, הייתה לנו הצלחה יחסית, טעינו, נפלנו ועכשיו אנחנו שוב בדרך למעלה. את עשיית הילדים דחינו עד שהרגשנו שמיצינו את עצמנו עד תום. ההחלטה להפוך להורה נבעה מתוך הרצון ליצור אדם שישקף את שלמות האהבה שיש ביני לבין האישה שאיתי. זו הייתההחלטה מושכלת שהעיתוי שלה קרה בול ברגע שהחלטנו עליו. {למזלנו ולשמחתנו}. חזרה בזמן, מסע אל תוככי עצמנו, אל מי שהיינו פעםעכשיו לעניינינו, קצת פסיכולוגיה בגרוש {חומר לכיתה א'}, בואו נעשה ניסוי קטן. {מיועד בעיקר לבני 30 ומעלה}. עצמו חזק את העיניים, תנסו לחזור אחורה בזמן, כנסו אל תוך המוח, אל תוך תמונות הילדות שלכם, תתאמצו, תתעמקו, עצמו עיניים חזק יותר. הזיכרונות המוצקים שיצופו לרובנו יהיו מאזור הגילאים 11-12 שנים והילך, מאזור גילאי 5-11 שנים יצופו לנו רסיסי תמונות של מאורעות מסויימים {בעיקר טראומות או פיקים של שמחה מיוחדת}.אבל מגיל אפס עד חמש שנים דממה. אפס זיכרונות, אפס תמונות, סוג של אפלה. ..... מסקנת הניסוי:מגיל אפס עד גיל חמש שנים {על פי ספרי הפסיכולוגיה להתפתחות הילד ועל פי הניסוי הקטן שעשינו} שואב הילד אליו את כל החומרים שיהוו את הבסיס של האדם אליו אמור הילד לגדול ולהתפתח, אבל האדם שגדל ומתפתח מאותו ילד נשאר עם אפס זיכרונות מאותם שנים במודע היומיומי המוגבל והבוגר שלו.משמע שכל המידע הנכנס למוחו של הילד מגיל 5-0 שנים מהווה בעצם את בסיס תת המודע של האדם הבוגר שיהפוך לכשיגדל. עוד על המערכת הלימבית ..... כשהתחלתי לכתוב היום הבטחתי לעצמי שהכתבה הנוכחית תתעסק בילדים והורים בלבד ללא עיסוק בממסד ומניעיו ולכן במקום המילה 'הממסד' אשתמש במילה 'החיים'. החיים שלנו בעידן הנוכחי הם חיים בקצב מאוד מהיר, אנחנו טסים על אוטוסטרדה במהירות מסחררת, הנוף רץ במהירות מחוץ לחלון מבלי שתהיה לנו שנייה אחת בכדי לעצור וליהנות ממנו. אנחנו חיים על פי נורמות חברתיות שנכתבו מהאוויר, ועל פי חוקים שלא מתאימים לרובנו.אימהות יולדות ילדים כאשר החיים מזרזים אותן לחזור למסלול, לחזור לעבוד, לחזור למרוץ, לחזור למהר ולשמור על הסטטוס החברתי שצברה האישה לפני שחלתה והרתה. הרחבה במאמר הנ"ללפיכך הילדים נזרקים למלחמה מגיל ינקות. ונפשם העדינה מעוצבת בידי זרים.ילדים שעוד לא בקעו מהביצה מתעוררים כל בוקר למרדף לחוץ ומטורף בעקבות תקתוקו של השעון. צריכים להתלבש מהר, לרוץ ולטוס לגן. להיות יום שלם סגורים בחדר עם 30 ילדים נוספים, נאבקים ונלחמים על צעצועים ועל תשומת ליבן של שלוש גננות בעלות 30 ילדים נוספים על הראש, וכל זאת עוד בטרם גמרו להשלים את בניית האהבה והערכה העצמית שלהם. עוד לבנה בחומה. אני יודע שהבטחתי בלי מילים נגד הממסד, אבל לא אמרתי שלא יהיו תמונות אחת הטענות המגוחכות ביותר שאוזניי שומעות היא הטענה שהמסגרת מכינה את הילדים למלחמה של החיים. טענה עצובה ביותר.הבאתם לעולם ילד, הוא בן שנתיים או שלוש במקרה הטוב או בן שלושה חודשים במקרה הרע מאוד,יש לו כבן אדם לחיות כ 90 שנים על פני האדמה. לאן אתם רצים ??מה החיפזון להכין אותו למלחמה של החיים בעודו עדיין תת מודע בלבד ?? מה הטעם להכין אותו למלחמה מול אחרים בעוד שהוא אפילו לא התחיל עדיין להתגבש עם עצמו בעצמו ?? אתם באמת חושבים שמערכת החינוך מכינה את הילד לחיים האמיתיים ?? .....אז בואו תלמדו מה זו הכנה לחיים.יהלי מסתובב איתי מגיל שנתיים לכל מקום שאני הולך. ישנם ימים שמוקדשים לסטלבט בלבד, ישנם ימים שמיועדים לסידורים בלבד, וישנם ימים מעורבים. הילד לחלוטין מכיר ומבין את המושג Business before pleasure, גם עם ה Business אומר לבלות יום שלם בביטוח לאומי. מכירים עוד ילד בן שנתיים, שלוש או ארבע שמסוגל להיות סבלני ביום שלם של סידורים ??הילד לומד דרך ארץ כפועל יוצא מההתנהלות שלי בעולם, הוא לומד לעזור לזולת, הוא לומד לדבר בנימוס כשצריך וגם לומד לכעוס כשצריך, וכמובן שלומד גם לשלוט בכעס.הילד לומד צרכנות נבונה מהי, הוא יודע לדוגמה לקחת 5 שקלים כשלפניו שתי אופציות, בחנות האחת החמישה שקלים יקנו לו רכישת פריט אחד, לעומת חמישה פריטים בחנות האחרת, הילד מבין לחלוטין את המשמעות של יקר וזול {והוא רק בן 4.5}, ויודע לבחור את הבחירה הנכונה לו לאותו רגע. {זה נכון גם לסכומי כסף גבוהים יותר} ..... יש לו עולם פנימי מלא, עמוס דמיון. הוא מנהל דיאלוגים אין סופיים עם עצמו תוך כדי משחק. השינה שלו שלווה, אין לו הפרעות ורעשים לא לו בתוך החלומות.הוא אפילו יודע להשתעמם, דבר שרובכם שכחתם ושילדי המסגרות של היום לעולם לא ילמדו. השעון והזמן, חברים טובים שלנו, הזמן מתקמט עבורנו ולא להפך יהלי דיאלי מתעורר בבוקר לאט. הוא קם מתי שנגמרת לו השינה, הוא מעביר את עצמו באיטיות ועם חיוך גדול לסלון. מדליק טלוויזיה ופותח את המחשב הנייד שמחובר אליה, מפעיל ושוקע לצלילת יו טיוב על סרטונים אהובים, נותן למוח שלו לקבל את הערות בשלווה. הוא למד אנגלית מהיו טיוב, יש לו אוצר מילים רחב בשפה של בז שנות אור {אנגלית}.הוא מכיר שעון, הוא יודע לקרוא בו. השעון מוגדר כחבר ידידותי ולא כשוט שמריץ אותך למרדף אחרי הזנב של עצמך. הזמן הוא חבר לזרום איתו ולא משהו שמצריך מרדף אחריו.יהלי לומד חשבון, כמעט כל פעולה שאנחנו מבצעים ביום יום מחייבת שימוש בפעולות חשבוניות. הוא סופר בקלילות עד מאה, או עד שהוא מתעייף, הוא אפילו סופר עד 20 באנגלית.ותאמינו לי, שהכול הוא לומד לבדו, הרצון שלו ללמוד דברים חדשים כל יום, בשילוב עם סקרנות אין סופית האופייניתלילדים, דוחפים אותו קדימה, גורמים לו ליזום פעולות עצמאיות, אני נמצא שם רק בשביל לכוון, רק בשביל להדריך, רק בשביל להעניק אהבה וביטחון.עכשיו תגידו לי אתם, מי לומד מהם החיים על באמת, הילד שכלוא בגן או הילד שחי את החיים ?? למי יש יותר שלווה בנפשו הזעירה ?? ..... הבסיס לחינוך ילדיי הוא חינוך לבחירה אישית, לבחור לעצמך את דרכך בעצמך. זאת אומרת שיהלי יודע שיש גן, הוא לחלוטין מבין מה זה גן {למרות גילו הביולוגי הצעיר}, ויודע שקיימת בפניו האפשרות להיכנס לגן {או לבית הספר} בכל רגע שהוא יבחר לעשות זאת. מאחר והוא בני, הוא זיין מוח לא קטן ולכן יומנו מורכב מדיאלוגים אין סופיים על כל נושא שבעולם, אין גבולות ואין סודות. רמת השיח הנושאים והשפה גבוהים מאוד לגילו מה שמשאיר אנשים סביבנו {כאלה שאוזנם במקרה נופלת על השיח} עם הלסת מרוחה על הרצפה. לא פעם נשאלתי האם הוא ילד מחונן דבר שעורר בי גיחוך מאחר ואני מתעב הגדרות.יהלי מבין את מצבו המיוחד, הוא מודע לזה שבני המשפחה הצעירים האחרים מקנאים בו ובמצבו המיוחד, הוא שומע את תחינותיהם להוריהם שהם רוצים כמו יהלי, הוא תמיד מחייך בגאווה כשזה קורה. הוא מודע לחלוטין לחופש המוחלט שיש לו לעומת ילדי מסגרות.הוא יודע מתי יש חגים וחופשים ממסדיים בהם המרחב הציבורי והגינות מפוצצות בילדים, הוא רק מחכה שיגמר כבר החופש בכדי שהעולם יחזור להיות שלנו בלבד. אחת הגינות האהובות עלינו, בעיקר כשהמרחב הציבורי ריק. לאחרונה הצטרף לחיינו אדן, צלע רביעית לבסיס המשפחתי הקטן והחם שלי. יהלי חיכה לו שנתיים. מאז שהוא בן שנתיים הובטח לו שבגיל 4 הוא יקבל אח, דבר שלשמחתנו הצליח בדיוק על פי לוח הזמנים המתוכנן.זה מדהים לראות איך הוא קיבל אותו, פול אהבה, אפס קנאה. זה מדהים לראות איך הוא התבגר בשנייה למרות שכבר היה בוגר בהרבה מעבר לגילו.אתם באמת מאמינים שאדן היה מתקבל באפס קנאה אם יהלי היה עוזב אותנו כל בוקר והולך לגן?? ..... יהלי כבר בן 4.5 הוא ילד חופש. יש עוד ילדים במצבו, ילדים שגדלים בקצב אחר, קצב איטי. זו קהילה {אני שונא קהילות}שגדלה ומתפתחת. יותר ויותר הורים מאבדים אמון במערכת ובוחרים לגדל את ילדיהם בעצמם.אלו לא אנשים אמידים או עשירים, אלו אנשים שפשוט שינו סדרי עדיפויות בחיים, ויתרו על חומר בתמורה לרוח, עשו ויתורים ברמת חיים ובנוחות בתמורה לדבר הכי חשוב שיש לאדם בחיים, גידול ילדיו. עוד על פסטיבל ילדי החופש.וכי מהי מטרתנו האמיתית בגידול ילדנו ??מטרת העל {שלי בכל אופן} היא שכאשר ילדנו יגיעו לשנות העשרים של חייהם הם יהיו בני אדם שמחים, בני אדם שלמים עם עצמם על סך כל החלקים שבתוכם, בני אדם שמתנהלים בעולם מתוך שלווה ורוגע, אדונים לחייהם, אדונים להחלטותיהם.בקיצור, לגדל ילד זה בעצם לפסל אדם.איך לדעתכם יצא פסל מאבן כדוגמה, שפוסל ע"י ידיים רבות מדי, שהתעסקו בו עוד בהיותו קונסטרוקציה ממתכת בלבד ??החיים הם בית הספר שלנו, שוטטות בעולם הם השיעורים מהם אנו ניזונים. אנחנו אדונים לזמן שלנו, אדונים לחופש שלנו, נקיים לחלוטין מכבלים לא לנו. וזה היה רק על קצה המזלג. זעקת השכמה Shabtay Av טריפ של אמת Power To The People‏‏ מוגש מטעם זעקת השכמה Shabtay Av כשירות לציבור למען ניצחון האור על החושך כל הזכויות שמורות *YouTube:zBFGkUmVkAs*

 
 
06:16 (11/06/18)
17:11 (05/06/18)
02:21 (05/06/18)
11:01 (04/06/18)
07:50 (01/06/18)
20:25 (29/05/18)
13:48 (18/04/18)
09:29 (22/02/18)
13:52 (14/02/18)
10:03 (14/02/18)
.
הגיגיי
פרופיל אישי